<h1>בה"ג הלכ' מועד</h1>
<h2>דף כב.</h2>
זה הכלל כל שיש בו ביטול מלאכה לעם ואין בו קרבן מוסף כגון תענית ציבור ותשעה באב קורין שלשה, ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ראשי חדשים וחולו של מועד ויש בהן קרבו מוסף קורין ארבעה, נקוט האי כללא לידך, ראש חודש ומועד דאיכא קרבן מוסף ארבעה, יום טוב דאסור בעשיית מלאכה חמשה, יום הכיפורים דענוש כרת ששה, שבת דאיסור סקילה שבעה, ומהכא משמע דשרי למיעבד מלאכה בחולו של מועד מאי דשרו רבנן.
